מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' שמר ואח'

פסק דין

לפני תביעת שיבוב בגין נזקי רכב עקב תאונה מיום 25/10/11.

1.הנהג מטעם התובעת הצהיר כי נסע בנתיב הנסיעה הראשי, כאשר רכב נהוג ע"י הנתבעת 1 יצא מחניה משמאלו, הנהגת הפנתה ראשה לאחור לכיוון בנה שישב ברכבה מאחור בעודה מתקדמת לנתיב נסיעת הנהג. הנהג צפר, אך רכבו נפגע.

2.הנתבעת טענה כי הגיעה מנתיב הנסיעה הנגדי לנתיב נסיעת הנהג, נכנסה לשביל מימינה, יצאה בנסיעה אחורנית כשפני הרכב בניגוד לכיוון הנסיעה , על מנת להשתלב בנתיב נסיעת הנהג. בעודה עומדת, הגיע רכב הנהג במהירות והתאונה התרחשה.

3.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני ובמוצגים שהוגשו, להלן החלטתי:

גם אם אקבל את גרסת הנתבעת באשר לאופן התרחשות התאונה, הרי יש לקבוע כי הנתבעת אחראית להתרחשותה.

הנתבעת נסעה אחורנית בניגוד לנתיב הנסיעה, בנתיב הנגדי לנתיב נסיעת הנהג וביקשה להשתלב בנתיב נסיעתו, בעומדה, כהצהרתה, על "קו עצירה דמיוני", שעה שאישרה כי מדובר בכביש צר. הנתבעת, אשר ביקשה להסתובב תוך כדי נסיעה אחורנית ולהשתלב בנתיב הנסיעה הנגדי, צריכה היתה לנקוט משנה זהירות תוך ניסיון השתלבות בנתיב נסיעת הנהג, כשזה פנוי וכשאין במעשה זה כדי להוות סיכון לעוברי הדרך, כדוגמת רכב הנהג.

הגם שברכב הנהג נסעו שני נוסעים נוספים, אשר לא הובאו לעדות מטעם התובעת, כאמור, גם כגירסת הנהגת, הינה אחראית להתרחשות התאונה.

לכך יש להוסיף את מוקדי הנזק בשני הרכבים, כעולה מהתמונות שצרפו הצדדים, כמו גם את עדות שני הנהגים ביחס לכך שאביה של הנתבעת פנה אל הנהג לאחר התאונה בהצעה לתיקון הנזק שנגרם לרכבו. אינני מקבלת את הסברה של הנתבעת כי עשתה כן בהיותה "בלחץ", כלשונה, שכן גם בהודעתה על מקרה הביטוח, ת/3, תארה מספר נסיונות של אביה ליצור עם נהג התובעת קשר, לאחר התאונה, לשם ביצוע התיקון.

4.יחד עם זאת, נהג התובעת אישר כי הבחין בנתבעת בצאתה מהשביל (כלשונו, "חניה"), ולפיכך היה עליו לנקוט זהירות בנוסעו במקום. בשל כך יש לייחס לו רשלנות תורמת בשיעור 10%.

5.באשר לנזקים הנתבעים, התובעת צרפה חוות דעת שמאי מטעמה. חוות דעת נגדית לא הוגשה והשמאי לא נחקר על חוות דעתו. כך גם צורף אישור בגין שכר טרחת השמאי ואישור תשלום שביצעה התובעת למבוטחה.

6.אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת סך 2,018 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 11/06/12, בתוספת אגרת המשפט כפי ששולמה, שכר עד התובעת כפי שנפסק בסך 300 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1,250 ₪.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ה' שבט תשע"ד, 06 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: